ביאור:בראשית כ יח
בראשית כ יח: "כִּי עָצֹר עָצַר יְהוָה בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כ יח.
כִּי עָצֹר עָצַר יְהוָה בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ
[עריכה]התיאור שאלוהים עצר כל רחם בבית אבימלך מללדת זהו ההסבר מדוע התפלל אברהם על אבימלך ואנשיו: "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים; ויִַּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו, וַיֵּלֵדו"ּ (ביאור:בראשית כ יז).
מה בדיוק עשה אדוני?
[עריכה]"עָצֹר עָצַר יְהוָה בְּעַד כָּל רֶחֶם". האם הביטוי 'לעצור בעד כל רחם' פירושו עקרות, היינו כאשר אישה אינה יכולה להיכנס להריון או פירושו סיבוכים בלידה כאשר צוואר הרחם לא נפתח או ראש התינוק לא מוביל בלידה והתינוק אינו יכול לצאת.
- שרה אמרה: "הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי" (ביאור:בראשית טז ב) – למרות שהמילה רחם לא מופיעה - מובן ששרה לא יכולה להיכנס להריון.
- על חנה נאמר: "כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב, ויַהוָה סָגַר רַחְמָהּ" (שמואל א א ה), וכאן ברור שאלוהים מנע ממנה להיכנס להריון. כי סיבוכים בלידה היו מביאים למותה או למות התינוק.
- על שרה, רבקה ורחל נאמר שהן היו עקרות (ביאור:בראשית יא ל, בראשית כה כא, בראשית כט לא), וזה ההפך מהביטוי "וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ" (ביאור:בראשית כט לא).
עצירת הרחם היא בעיה בכניסה להריון
[עריכה]הפירוש המקובל של "עָצַר יְהוָה בְּעַד כָּל רֶחֶם" הוא שהנשים לא נכנסו להריון. אולם תהליך כזה לוקח חודשים או מספר שנים עד שאבימלך יבין שאשתו וכל אמותיו לא יכולות להיכנס להריון. ובכלל, חוסר כניסה להריון אינו מהווה סכנת מוות לאבימלך, אשתו ואמותיו. אולם זאת היתה בעיתה של שרה.
עצירת הרחם היא בעיה בלידה
[עריכה]נראה שאבימלך הבין די מהר, אולי תוך מספר ימים, שקיימת בעיה ושהתינוקות שאמורים להיוולד לא נולדים, ושהוא, כפקודת אלוהים (ביאור:בראשית כ ז), חייב להתחנן לאברהם שיבקש מאלוהים להציל את "אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו" (ביאור:בראשית כ יז). והנה לאחר שאברהם התפלל נאמר בפירוש: "וַיִּרְפָּא ... וַיֵּלֵדו"ּ, ולא שהן נרפאו ונכנסו להריון. בעיה כזו בלידה היא סכנת מוות לאם ולתינוק, וזה בדיוק מה שאלוהים אמר לאבימלך: "דַּע כִּי מוֹת תָּמותּ, אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית כ ז).
ניתן להבין שאשת אבימלך היתה כבר בהריון מתקדם כאשר אבימלך לקח את שרה. לא ברור איך אלוהים עשה זאת. אולי הפחד גרם לנשים לשנות את התנהגותן, וכל שנדרש כדי להכניס את אבימלך לפניקה היה שאשתו של אבימלך, המלכה, תיבהל ותדרוש ממנו לדבר עם אברהם.
גם שרה נרפאה מעקרותה ביחד עם כל נשות בית אבימלך.
[עריכה]אלוהים רצה להוכיח לשרה שהוא יכול גם לעצור את הכניסה להריון וגם למנוע לידה מאישה בהריון, וכן הוא יכול לרפא שאישה תכנס להריון ותלד בשלום. בצורה זו אלוהים הסביר לשרה שזה מה שהוא עשה לה, כדי לתת זמן לאברהם להיות מוכן לגדל את יצחק, ועכשו גם היא נרפאה.
כִּי
[עריכה]המילה "כִּי" בתחילת המשפט מסבירה מדוע אברהם התפלל אל אלוהים לרפואה לנשים. כלומר סדר האירועים היה:
- אלוהים עצר את הרחם של כל נשות בית אבימלך, ולכן אשתו של אבימלך לא יכלה ללדת את עוברה.
- תוך זמן קצר אבימלך הבין שזאת היא הצורה שאדוני מעניש אותו, כי הוא לא ביקש מאברהם שיתפלל עבורו.
- אבימלך קרא לאברהם ואולי הבטיח לו שהוא יכול במיטב להתיישב היכן שירצה בארצו.
- אבימלך ביקש שאברהם יתפלל בשבילו.
- אברהם התפלל.
- אלוהים הסיר את העונש והקללה מבית אבימלך, וריפא את אשת אבימלך ואמותיו.
לסיכום, אפשרי שאלוהים לא עשה דבר, מלבד להפחיד את אבימלך וביתו, והכל חזר לקדמותו כאשר הם נרגעו.
מקורות
[עריכה]הרמב"ן מסביר שאשת אבימלך וכל הנשים בביתו לא יכלו ללדת את עובריהן.
בית האוצר, שמואל דוד לוצאטו, הוצאה לאור שאלתיאל אייזיק גראבער ביארוסלוי, שנת תרמ"ח. עמ 98.